קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

פרדס ד' | ניבי מרקם | יולי 2003


מלבן הברושים שוברי הרוח שנותרו הם השריד האחרון לפרדס ד' ולא צריך דמיון מיוחד בכדי להכיר את שטח הקרקע שתפס מה שהיה בעבר פרדס גרינבוים והפך לפרדס ד'.


הפרדס הגדול נמצא הרחק מעבר לכביש הראשי לחדרה. שם גם בית האריזה הישן ועד לא מזמן הייתה שם גם ברכת טבילה מבטון, בה טבלו ענפי עץ מיוחדים עגולים שיובאו מחו"ל למען יהיו גמישים דיים בעת שממסמרים אותם אל תיבות הפרי. בידיים זריזות המסמרים נאחזים בין השפתיים ופטיש מיוחד עולה ונוחת במהירות של ז'ונגלר בקרקס. והיה פרדס הורים ופרדס פרנק ופרדסי חק"ל והיו פרדסי גרינבוים שרובם מיובשים היום ועקורים וכל ניחוח הפרדסים שליווה את ימי נעוריי באביב ודומה הכיל איזה גורם ריגוש עד כדי תחושה מדגדגת ארוטית, לא קיים היום.


למעלה במערב בשורה ראשונה צמחו שני עצים קטנים של קומקווט. חיכינו בסבלנות שיבשילו הפירות ויצברו את מירב הכתום שאפשר ומי שאמיץ אין חשש בליבו בא בשקט לעץ ונהנה מהפרי החמוץ, מתוק וכוהלי ביותר. סוניה בישלה מרקחת מתוקה מפירותיו. לא הרחק משני עצי הקומקווט נח על האדמה סמוך יותר אל הברושים סליל חוט תיל דוקרני שארית מגידור הפרדס, באביב נהגה חימריה אחת לקנן שם בתוך הסליל וכשלמדתי בכיתה ד' את נושא הציפורים עקבתי אחר החימריה המידה את זנבה בקצב כאילו הייתה מטרונום מביטה לצדדים, אבל לא מבחינה בילדים השוכבים בעשב הפוספילון הגבוה ליד עצי הקומקווט הקטנים וצופים בה דוגרת ואחר כך מאכילה את גוזליה.


העצים יצרו סבך הדרים חשוך ואפל שומר סוד ומסתור. נמשכתי אל המקום הקסום הזה ללא מורא. שם בין העשבים ומסתורי השמוטי, היוסוף אפנדי והברוש, ישבתי מול רעי, שנינו במכנסיים קצרים וגופיות, חולצים מצד המכנס אבר קטן ושובב ומשחקים במשחקי אוננות, כשכל אחד משתעשע באבר רעהו בציחקוקים ושמחה. לשאר הילדים סיפרנו שאנו הולכים לטפל באפרוחים כדי להסתיר סודנו, אפרוחים, שעם השנים הפכו תרנגולים.


במשחקים צופיים: "גניבות דגל", "הנד'ס אף" ואחרים, הוצבו קווי תרועה בפרדס ד' המבוצר וזאת בלבד הייתה ערובה לניצחון. במבחני אומץ של השומר הצעיר הגיעו לשם בלילות. בתחילה עקבתי עם חבורה של ילדים אחר זוגות שבחרו להתעלס שם במסתור ההדרים. ואחר כך אני עצמי הוליכו אותי רגליי למקום מיסתורין קסום זה ואהובתי לצידי, אוהבים על מצע העלים הרך, מלחשים, מצחקקים אצל גזע ההדרים. רבים ראו בו כר לעגבים ומקלט ניאופים.


את הפרדס השקו בהצפה. ברז מים, תוצרת בית, בעל פיה רבועה הגיר את מימיו במערב במעלה הפרדס תעלת בטון מובילה לאורך הברושים בצפון וממנה פתחים אל תעלות מים חפורות המחלקות לצלחות גדולות רבועות מקיפות את גזעי ההדרים. בתחילה גדלו שם מצפון עצי שזיף, גפנים, רימונים, פיג'ויות, גויאבות, שסק, אנונה, אפרסמון, תפוחי עץ ומיני פירות רבים אשר ערבו לחך ומתקו ושימשו מושא סחיבה לחובבי הפרי שהסתתרו בפרדס ד' מפני זעמם של נוטעים.


גם במזרחו מעבר לברושים של פרדס ד' נטעו מטעי תפוח והפרדס הזה החבוי בין מטעים ושדרות שוברי רוח של ברושים גבוהים הוביל אל תוכו וממנו סודות, רזים ומסתורין. גם בקטיף התפוזים בימי החורף הרגשתי מין מחנק. כל הפרי התקבץ לצמרות והקטיף חייב שימוש בסולמות שהתנועה איתם מעמדה לעמדה הייתה קשה שבעתיים מאשר בפרדס הגדול.


הבוסתן והמטעים בצפון נעקרו ובמקומם צמוד לפרדס, נבנו צריפים עבור מתנדבים, אולפן וצעירים ששרתו בצבא. באותה תקופה גבר השימוש במסתרי הפרדס למטרות דומות ושונות, בפינות שונות נמצאו שרידים של ישיבה בצוותא ועישון חשיש. רגלם של אוהבים התרחקה מגן קסום זה ואווירת חטא וסוד פרשה צעיף אפל על המקום כולו. כשנעלם התברואן וקיבוץ שלם ובני נוער סרקו בשדות ובמטעים מחפשים אחריו, חוששים מפני הרע מכל, מצאוהו לבסוף, לאחר סריקה נוספת, תלוי בחבל וגופתו מתנדנדת על ענף גבוה של עץ שמוטי ומכתב פרידה בכיס מכנסיו, בו תאר את בדידותו וביקש סליחה מבני משפחתו.


מאותו יום חדלו לפקוד האוהבים את פרדס ד' ומוקדי העישון עברו למקומות מסתור אחרים והייתה לי הרגשה שמצפה אני רק שיעקרו את עצי ההדר עתירי הנוף. ואכן, בשלבים עקרו תחילה את החצי עליון הפחות ריווחי ואחר זמן מה את החלק התחתון של הפרדס.


פרדס ד' נשכח. ניטע שם בוסתן ונזרע מרעה לסוסי מרוץ. סללו דרך לאורך הברושים שמובילה אל חוות לולים מודרניים. נבנתה מסילה ותחנת רכבת, המשחזרת לתיירים את רכבת האלונים מזמן שלטון התורכים.


צינורות ביוב פרוסים מרשתים את השטח ומובילים בקרבם צלילים נוגים של מוזיקה. אולי רצה האומן להראות שאפילו שייעודו של הצינור להוביל, רק הוא יכול להוביל גם צלילים יפים מרגיעי נפש. רק פאר שוברי הרוח הברושים הקשישים הזקופים העותרים את השטח מזכירים את פרדס ד' שנעלם לעד.

 

                                                                                                            ניבי מרקם.

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

מדהים

דני | 3/9/2022

יוזמה מבורכת - להציף את יצירות המופת של ניבי
אחרת לא הייתי זוכה להכיר את היצירה המדהימה שלו

חסר רכיב