קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

צומת כרכור - מעוז הדמוקרטיה | אבשלום סל

צומת כרכור לא ידעה ימים כאלה.
אתמול, אמצע השבוע, הגיעו מעל 1000 א.נשים צעירים ומבוגרים, ילדים ונכים, להפגין נגד ההפיכה המשפטית. חסמנו את הצומת.
באמצע הצומת פגשתי במקרה את דודה ציפי שאמרה לי שזה מרגש אותה, שהיא לא זוכרת דבר כזה. וזה נכון, תושבי האזור הוכיחו שהמאבק נגד ההפיכה המשפטית הוא מאבק עיקש, מאבק על צדק. ועבור צדק - צריך להקריב.
מחזה המכתזית בצומת כרכור היה אבסורד. ההפגנות לאורך השנים ידועות במראה רב של ילדים וילדות עם הוריהם, של מבוגרים מהקיבוצים ליד ועוד רבים. הבחירה להביא 'בואש' עם מים סופר מסריחים היא טעות חמורה של המשטרה, מאות חטפו את הריח המסריח לבגדים ולגוף שלהם.
השוטרים נכנסו לצומת כדי לעצור אנשים מסוימים. אני בדיוק עמדתי לצאת, נבהלתי מהאחיזה של השוטר, נפלתי לרצפה, ומכאן זה הסלים. משום מקום, פתאום כבר חמישה שוטרים מעליי. צעקתי "על מה אתם עוצרים אותי? על מה?" (לא קיבלתי תשובה עד כניסתי לחקירה). לא פעלתי באלימות, ועדיין הוכנסתי לזינזנה עם עוד 2 עצורים - ומשם ישר לתחנת זכרון יעקב.
מעצר אלים, בואש מיותר, שנועד לפזר את ההפגנה המדהימה הזו.
המעצר היה "הוראה מלמעלה". יכלנו להשתחרר מיד, אבל נשארנו לישון. זה לא היה מאוד נורא, כמעט כולם התייחסו אלינו בכבוד הראוי. השוטרים הבינו אותנו והביעו איתנו סולידריות, וזה גם הזמן להביע איתם! חשוב לזכור כשאנחנו יוצאים להפגין – שזה גם בשבילם. הם אלו שמקבלים פקודות בשטח וצריכים להתמודד עם דברים שהם לא רוצים. הם נגד ההפיכה המשטרית בדיוק כמונו, ואנחנו נמשיך להיאבק בשבילם.
זמן טוב להגיד תודה ענקית לעו"ד אושרת קרמה, וגבי לסקי האהובה וכל המערך על הליווי המדהים.
הבוקר היה קשה. קמנו בתא מעצר מבטון, ללא ידיעה מה יקרה בהמשך (עם רמז מהשוטרים למשפט). לפתע אמרו לנו אתם "משוחררים בתנאים מגבילים". זה אומר שאני מורחק מהפגנות בצומת כרכור ל-15 יום, ושנפתח לי תיק. כששוחררתי וקיבלתי אליי את הטלפון, קראתי אינספור הודעות תמיכה מסובבים וחברים, חלקם קראו לי גיבור. אני לא גיבור. כולנו בסירה הזאת, למען ישראל דמוקרטית וצודקת.
ועוד כמה דברים חשובים. לפני המעצר שאלו אותי אם יש לי "חריגות מיניות". כן, "חריגות". כשהגענו לתחנה פגשנו גם 4 נערים מג'סר א-זרקא שנעצרו בחשד לגנבת טרקטור. הם שוחררו כי הם לא היו החשודים הנכונים. אגב, באותו בית מעצר לפני 9 שנים בדיוק(!) שכב יוסף סלמסה ז"ל מוטל ללא תזוזה על הכביש מחוץ לתחנה, כשהוא אזוק בידיו וברגליו.
אחרי שנפיל את הממשלה, יש לנו עוד עבודה ארוכה לעשות.
(אשמח לקרדיט למי שצילם וחיבוק!) - תודה ל Ofir Barasעל הצילום , לקח לי יותר מדי זמן.

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב