מלים במקום קוים | איגנץ
מתוך הספר: אנחנו - קובץ רישומים | 1927 קיבוץ השומר הצעיר עין שמר 1971
הרישומים המרוכזים בדפים אלה הופיעו בחלקם בקישוטים בחגיגות הקיבוץ ובחלקם בשבועוננו הפנימי ״עין־שמר״.
הרישומים המרוכזים בדפים אלה הופיעו בחלקם בקישוטים בחגיגות הקיבוץ ובחלקם בשבועוננו הפנימי ״עין־שמר״.
הדמויות קראו לי מכל עבר. בעבודה, בחצר, בחדר־האוכל, בשיחה ובכל אשר נתקלתי.
כולם נוצרו בדמיוני.
לעיתים נעזרתי ברישום מחתרתי, מבלי לעורר תשומת לב. מיגבלה רצינית בעיבורם היווה לי המירוץ עם הזמן באשר ״הקורבנות״ חייבים היו להופיע בעלון, לא רק בזכות עצמם, אלא בקשר ל״כותרות השבוע״. ציירתי תוך יחס חיבה ונזהרתי מלפגוע.
לא פעם נאלצתי לעצור את שטף עפרוני, כאשר הוא תבע את זכותו ליתר חופש ביטוי והפשטה, ותוך התעלמות מהקהל לו הוא מיועד. כאן המקום לבקש את סליחתם של אותם ״הנפגעים״ או קרוביהם, אשר למרות כוונותי הטהורות נפגעו, ומכל ידידי הטובים שעם כל רצוני להנציחם - לא עלה הדבר בידי.
משמעות רבה נודעת לתקופות בהן שורטטו הרישומים וקשה היום להכיר את הדמויות ולהבין את הקשר למצבים הנרמזים, שאקטואליותם פגה. על־מנת להקל, הוספתי תאריכים וגם זיהיתי את הדמויות, דבר שבדרך כלל אינני נוהג לעשות.
עלי גם להצטדק על שקופח בקריקטורה חלקו של ״המין היפה״ השותף ל״בנין ויצירה!״. הסיבה נעוצה ברגישות השונה של המינים בכל הקשור לדמותנו החיצונית.
בחירת החומר לקובץ היווה עבורי את הקושי הגדול.
בזכות האהבה והנאמנות שאני שומר לציורי ובזכות סיועה הסבלני והמסור של אידה, הצטברו - מאז עלייתי - דפי נייר מצויירים רבים. ולאחר שאלה ניצלו מסערות תקופת האוהלים, מכרסומי עכברים, מהתקפות־פתע של סדר ונקיון וממסלול ה״מוחלמים״ - הועמדו פתאום כמיבחן האכזרי של חוקי העריכה.
תודה לקיבוצי אשר חם הוצאה זו כשי לחברים לשנת היובל.
איגנץ