מסיפורי ילדותנו
מעשה החמורים:
יום אחד נעלם החמור של שלמה בן-פורת. איך?
דוד בן-אברהם שחפר עם הבולדוזר הגדול תעלה אנטי-טנקית, לא השגיח בחמור
שהיה קשור בשרשרת אל עמוד - וכיסה אותו באדמה.
בסוף יום העבודה בא שלמה לחפש את החמור כדי לרכב הביתה, התחיל ללכת לפי
השרשרת – עד שגילה את החמור מתחת לאדמה.
מדוע הוכתר אבישי למלך החמורים?
בימי חג ושבת, כשהחמורים נחו מעבודתם בענפים, היו ילדי החברה נוהגים לרכב
עליהם.
כדי ל"תפוס" חמור בשבת, היה צורך להשכים קום לפני כל הילדים
ולרוץ לאורווה.
אבישי שאהב במיוחד לרכב, היה הולך לישון לאורווה כבר בערב שבת, כך שתמיד
היה ראשון.
מאז קוראים לו "אבישי מלך החמורים" וגם חובר עליו השיר הידוע:
החמורים קוראים לאבישי,
גם ביום וגם בלילה – אבישי.
לחיים ג' לא היו הרבה הזדמנויות להעיף את אבישי מהכיתה, כי רוב הזמן היה
אבישי ממילא בחוץ עם החמורים. ובכלל הילד לא אהב ללמוד. פעם כשחיים צעק לו להיכנס
לכיתה, הביא אבישי עימו גם את החמור ואמר למורה: "גם החמור רוצה ללמוד, הוא
יותר חכם ממני..."
ואל תשאלו מה היה אחר כך.
מעסיס הרימונים:
גצל מורנו לא היה מסוגל להסברה מינית באור. לכן עשינו זאת בחושך.
"אהבה זה דבר עדין שיש לטפחו כמו שתיל בפרדס". אחר כך קבלנו הרצאה על
שתילת עצים בפרדס.
כשנולדה דבורה ב.מ. פגש עמוס את נירה אחותה רצה.
לאן את רצה נירה? שואל עמוס.
עונה נירה: להגיד לאמא'לה.
יגאל ס' שהיה מתמיד זריז, נשאר עד גיל שנתיים להלך על ארבע.
יגאל: מתי קמתי והלכתי?
"פעם ילד גדול דחף אותי, רדפתי
אחריו על ארבע ולא השגתיו ואז, קמתי על שתי רגלי ורצתי אחריו".
קטע מחיבורו של עידו ז' בן ה- 7 כשלמדו בקבוצתו את נושא הצאן:
"היום עבדתי בדיר, פתאום שחטו
טלה והיה נורא נחמד".
שנה ראשונה במוסד
אידה פ' המורה פונה בשאלה: "אמור
לי, מדוע ציר כדור הארץ עקום?" נתבהל מיכה מ' והשיב: "בחיי אידה,
לא אני עיקמתי".
תעלולי הזיתים:
אליפות
ההשתנה של קבוצת זית
על הקיר הדרומי של הכיתה התקיימה
האליפות, הצחנה הייתה איומה, אבל אף אחד לא ויתר. בכל רגע כשמישהו צריך להטיל
מימיו, היה עושה את על הקיר. הזוכה – זה שהרטיב יותר גבוה.
התמידו באליפות עד סוף המוסד; יוסי
קביל פרס ראשון ואביטל מדליית כסף.
בגן חשקה נפשנו בדגי זהב של אבא
שטיין. על הארובה של המכבסה, היה מקום מתאים, שם היינו צולים את הדגים ואוכלים
להנאתנו.
מה בפי האשלים:
בצאתם את המוסד הם מסכמים: "היינו
רוצים לומר כמה מילים על ההורים. אנחנו יודעים די הרבה בסוגיה זו, הואיל ויש לנו
(לכל אחד) שניים כאלה.
הורים באים בזוגות בדרך כלל, כמו
נעליים ועל פי רוב יש לך הורה אמא והורה אבא.
ההורה אבא הוא יותר גדול והוא זה
שמרכיב אותך על הגב. אבל ההורה אמא מכינה לך את הסנדוויצ'ים.
שניהם די נחוצים".
החיים במערומיהם
אנחנו אהבנו לשמוע את שעטת רגלי הפרות
שהובאו מהיישובים הסמוכים. ידענו שיש למהר ולרוץ למכלאות של הפרים
"אלוף" ו"קנדי", שם מחכה לנו הצגה מעניינת.
החלטנו לעשות דגם של מכלאה כדוגמת
המכלאה לפר ולפרה.
רפי ויוסי יבנו חצר, נשים בה חתול,
נביא חתולה, ברגע שהחתול יוציא את הפיפי שלו, נצבע אותו בירוק.
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!