ילדי קבוצת אלון מספרים:
מתוך "בעיו-שמר לילדים"
תחילת שנות הארבעים
תחילת שנות הארבעים
אנו עובדים במשק הקיבוץ
ביום ראשון כשבאנו לדיר לא הייתה עבודה. לבסוף אמרו לי: "אם אתה יודע – תטאטא עד לתעלה". טאטאתי.
אחר כך הלכתי לעזור לגיורא להוציא זרעים של נסטורציה.
אורי
....................................................
היו ימים שעבדנו בדיר והיו ימים שעבדנו בלול.
כשבאנו הוצאנו חסה לאפרוחים ואחר כך שמנו תלתן על יד המכונה. חיילה ולאה הלכו לאכול ואני ניקיתי חצי תא וחיילה אמרה, שאני עבדתי יפה מאוד.
תמר
....................................................
אני עבדתי בגן המטבח. יום אחד רציתי לעבוד בגן הגדול, אז הורידו מלפפונים. בא גיורא לבקש מלוי שיראה לו איך מורידים. הוא הראה לו וגיורא הוריד בדיוק חצי. הם אמרו לנו שבכוונה קלקלו כי רצו לאכול.
אחר כן לוצ'יה ביקשה שנוריד 100 קישואים. הורדנו. ביקשנו גזר והיא נתנה. אחר כך היא נתנה לנו חסה לאפרוחים. למחרת זיבלנו את הפלפל והחצילים.
לוצ'יה אמרה שאטפל בחמניות שלה – אז למחרת דיללתי, זיבלתי ועדרתי אותן.
רותי
....................................................
אני הלכתי עם אלישע לגן-המטבח ושם, הוצאתי את הפרחים מהפטרוזיליה. כל רגע נפלתי על הבצל. אלישע זרק כל רגע את הגבעולים אלי לערמה. שאלנו את לוצ'יה, כמה להוציא, היא אמרה: 1,000.
כשהלכנו ביקשנו כולורבי וגזר ולוצ'יה לא רצתה לתת לנו, כי לא הרווחנו.
אביה
....................................................
אני עבדתי, עקרתי את הנסטורציה אשר מתחת לבריכה וזרקתי לערמה. שאלנו את ז'ניה מה ישתלו במקום זה והיא אמרה לנו – לוע האריה.
ז'ניה אמר הלנו לאסוף את הזרעים הצהובים של הנסטורציה לתוך עציץ שבתוכו היה צדף. זה היה ביום ראשון. ביום השני באנו יחד והשקינו את השיחים ששתלו על יד הבית החדש. אחר כך הבאנו לז'ניה מעדר ומגרפה. עדרנו וגרפנו על יד בית המוסדות.
למחרת כשבאנו ז'ניה נתנה לגיורא משפך קטן מהמשתלה ולי אמרה להביא את המשפך הקטן שלי מהחדר. השקינו שתי ערוגות קטנות ועוד אחת רחבה.
אחר כך השקיתי מקצה אחד לשני ובאמצע השקתה הממטרה.
תלמה
....................................................
אני ולוי הלכנו אל הגן הגדול, אמרו שנלך לתפוחי-האדמה. הלכנו והוצאנו כמה פחים. בהתחלה לוי עבד יפה, אבל אחר כך חגי בא - אז הם שיחקו.
פעם שניה עזרנו לסוניה להוריד מלפפונים. מורידים אותם ככה שיישאר עוקץ, כי הוא יפצע כמו באשכוליות, רק בלי מזמרות.
חנה
....................................................
אנו עובדים במשק הכיתה
פעם אחת אני נסעתי לגן-שמואל ושם קבלתי ברווז אחד. הבאתי אותו לחדרם של מכס וטולה. באה חיילה ולקחה אותו ללול, לארגז, למפטמה אחת. הוא גדל והשמין, אבל באו תנים וטרפו אותו.
כעבור שנה, כשהיינו כבר בכיתה נסענו שוב לגן-שמואל ושוב נתנו לי – זוג ברווזים. אמרו גם, שלולנית צריכה בהתחלה לטפל הם, אבל חיילה לא הסכימה, אז טיפלנו בהם בעצמנו – והם גדלו אצלנו יפה.
פעם ביום חמישי באה חיילה ואמרה שהם גדלים ומתפתחים אצלנו יפה מאוד. ולמחרת ביום שישי בבוקר הם לאט מתו, קודם מת אחד והשני רבץ עם ראש מורד. אחר כך בא אורי והודיע שגם השני מת. ואחר כך בערב נודע לכולם ששניהם מתו.
חבר מגן-שמואל היה פה ואמר, שאולי הייתה הרעלה באוכל, ואם אבוא לגן-שמואל ושוב ארצה – אז שוב אקח ברווזים.
תמר
....................................................
היה לנו גור ואנו קראנו לו בשם "גולי".
היינו הולכים תמיד לבית האבן ומביאים לו אוכל. פעם אחת בשבת הלכנו לטייל. רותי חזרה יותר מוקדם ותלמה הייתה בחצר הגדולה. פתאום באו שני הכלבים, לאוה ועזה, והם רצו לטרוף את גולי. את זוזי
הנוער הספיק להכניס למזכירות ואת גולי – לא.
תלמה ורותי ראו את כל זה ובאו מהר וסיפרו לנו והילדים רצו לראות ואני לא הלכתי לראות.
והנוער עשה קבר לגולי ומאז אין לנו גולי.
אנחנו שאלנו את יצחק בלאך, מתי זוזי שוב תמליט גורים והוא אמר, כי בעוד חדשיים.
ובאמת כך היה, הראשונה ראתה זאת תלמה, שגור יוצא לזוזי מהשיליה. בלילה נולדו לה יתר הגורים. לאחר כמה ימים העברנו אותה לדיר הטליה.
חנה
....................................................
צבי סיפר לי: באה לנו גורה אחת שחורה, אבא וצבי בור, היו מטפלים בה. כשהם היו הולכים לעצי פרי היא הייתה הולכת איתם והם היו משאירים אותה במחסן עצי-הפרי. כה היה עד שהם גידלו אותה. ואחר כך כשהיא הייתה כבר גדולה, הייתה הולכת אתם גם לעין-שמר והכירה הרבה אנשים.
כשאנו באנו לכיתה, היינו הולכים לבית-האבן כל יום אל זוזי ואחר כך התחלנו גם לתת לה אוכל. אחרי כמה שבועות שנתנו לה אוכל בא יצחק ואמר שככה תתרגל לצריף שלנו.
והיא התרגלה אלינו, כי נתנו לה כל הזמן אוכל. עד שהיא אפילו אצלנו המליטה.
תלמה
....................................................
חיילה נתנה לנו דוגרת ביום הולדת שלי. והדוגרת הזאת בעצמה לא אכלה והיינו צריכים להאכיל אותה. כשגמרו להאכיל אותה היא הייתה עולה על הביצים ומגלגלת אותן. וכשהיא כבר גמרה לגלגל – ישבה בשקט. אנחנו כיסינו את הארגז והלכנו. אחרי כמה זמן ראינו שהביצים מתחילות להתבקע ובדיוק אחרי 21 יום היו לנו אפרוחים.
מ- 12 ביצים היו לנו 10 אפרוחים. אבל הדוגרת רצתה עוד לדגור על האפרוחים וראינו את האפרוחים, איך שהם מציצים מתחת לדוגרת. הילד שראה זאת קרא לכל הילדים, הם באו שמחו מאוד.
כל היום היו האפרוחים יוצאים מתחת לדוגרת ונכנסים בחזרה, כי היה להם קר, אחר כך מצאנו ארגז ומכס עשה לנו לול והעמדנו אותו בחצר. שני ימים הם לא אכלו טוב ואחר כך התחילו לאכול טוב.
בבוקר אנחנו נותנים להם לאכול תערובת של תרנגולות וגם מים. בצהריים אותו הדבר ובערב – שעורה מושרית במים וגם ירק. והם גדלים ומתפתחים יפה. ועכשיו הדוגרת כבר לא מטפלת בהם, רק מנקרת אותם.
אורי
....................................................
קודם כל; החלק לא היה שלנו ואחר כך ביקשנו את האנשים שיתנו לנו את השטח. אז הם נתנו. השקינו אותו, זיבלנו ועדרנו. אחר כך זרענו. בראשונה את ערוגת הצנונית. ביקשנו את לוצ'יה שתתן לנו זרעים. כל הילדים זרעו. ביום שני שתלנו בצל. הילדים שתלו גם חסה, כשהיא צמחה יפה נתנו לאפרוחים ולברווזים לאכול.
בהתחלה היו אנשים שאמרו כי הגינה לא יפה, בעיקר חנוך, אבל אנחנו עבדנו הרבה והגינה מאוד יפה.
הצנונית גדלה כבר מאוד. כל יום אכלנו ממנה ולבסוף נתנו למטבח הגדול ולמטבח הילדים.
ארח כך זרענו בוטנים, שתלנו פלפל וזרענו עוד צנונית, ועכשיו יש לכל ילד ערוגה. פעם היו הערוגות של כולם. לרותי – בוטנים, לתמר – חמניות, לי (אלישע) – עגבניות, לאביה – בצל, ללוי – צנונית, לאורי – פלפל, לגיורא – תירס, לחנה – שעועית, לתלמה – מלפפון,
אנו אוהבים מאוד את הגינה.
אלישע.
....................................................
חיים ח. נתן לי זרעים של תירס מאמריקה. כשהתירס כבר נבט, אז האפרוחים שלנו באו וניקרו את התירס. כל זה מפני שלא עושים לנו לול לאפרוחים. אז הם מטיילים ומקלקלים את הגינה. הילדים חשבו על עצות שונות ואני הצעתי לשים רשת על הערוגה. הלכתי אל גורן-הגרוטאות והורדתי רשת מלול ישן של תינוקות ושמתי על הערוגה. אולי זה עכשיו יצליח.
גיורא
....................................................
עוד כשלמדנו על הצאן אז נתנו לנו שלוש פעמים גדיה, אבל היא קפצה וברחה אל הדיר והגדר הייתה נמוכה מדי. אחר כך נתנו לנו טליה מהדיר והיא כבר לא קפצה. ואנו מטפלים בה טוב. נותנים לה חציר, שעורה גרוסה, מים וקצת תירס. היא התרגלה אלינו ואנו אוהבים אותה. על האף היה לה גרב, מרחנו בקטרן ורפאנו אותה.
פעם ראינו ש"הדוגרת" מנקרת את האפרוחים ומגרשת אותם מהלול. אז חיילה אמרה שהיא ודאי תתחיל להטיל ביצים, כי גם הכרבולת שלה נעשתה רכה. באמת היא הטילה ביצה – הראשון ראה אורי. כשיש לנו עשר ביצים, אז אנחנו אוכלים אותן בארוחה. אנו צריכים לקבל בעד זה כסף לקופסת הקרן הקיימת.
אביה
....................................................
במשק של קבוצות אחרות
לקבוצות ילדים אחרות רק גינה, אפילו לא לכל הקבוצות, רק לגן ולגנון של אווה. לילדי הגן יש גינה יפה: חמניות, לופה, פלפל, שעועית, תירס, בצל, חסה.
הייתה להם גם דוגרת, אבל לא הצליחו איתה ויקבלו רק פרגיות.
אצל הגנון ישנה גינה קטנטונת יפה: חמניות, צנוניות, לוע האריה, פלפל וציניות.
רותי.
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!