קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

עם סיום תפקיד רכזת הרווחה // רבקה שדה

עם סיום תפקידי כרכזת רווחה, אני רוצה לשתף אתכם בתחושותיי.
ראשית אני מודה לכל החברים שנתנו בי את אמונם, ואפשרו לי למלא את התפקיד במשך כ- 6 שנים וחצי.
במהלך מילוי התפקיד, פגשתי משפחות בזמנים קשים שלהן. תמיד ניסיתי לעזור ככל יכולתי ובהתאם ליכולת הקיבוץ. לא פעם זה היה מלווה בקשיים עקב אי הסכמות - והשקפות שונות, שהביאו לעימותים לא נעימים ובהחלט השאירו אצלי משקעים. אני בטוחה שזה יעבור עם הזמן.
לא בכל דבר הצלחתי, אך לרגע לא התייחסתי בקלות ראש לפניות ובקשות שהגיעו אלי, ואולי יש כאלו שעלי לבקש את סליחתם.
היום אני מרגישה גם הקלה וגם הרגשת סיפוק מיציתי את יכולתי, על החוזקות -
והחולשות שלי.
בעתיד אני מקווה שמנהלי הקהילה וההנהלות, יזכרו שעם השינוי והמעבר מקיבוץ שיתופי
לקיבוץ מתחדש, החלטנו שנשמור על הערבות ההדדית. תפקיד ריכוז הרווחה נועד קודם
כל לשמור על ערך זה, שהוא לב ליבה של רוח זו עד היום. אין שום החלטה אחרת וזו רוח -
עין שמר. 
קיבוץ עין שמר עובר שינוי דמוגרפי וכדרך הטבע יש אוכלוסייה גדולה שמתבגרת - ומזדקנת, וזה מגדיל את פוטנציאל האוכלוסייה שזקוקה לעזרה וסעד. אני מתפללת ומייחלת שלא נגדיל את ההפרטה הדורסנית שתנגוס בערכי הליבה שלנו.
לא פעם אני שומעת את המשפט: "ואם זה היה כרכור"? האם זה הכיוון? אותי זה מפחיד. האם עין-שמר שואפת להיות כרכור? האם יגיע הרגע שכל אחד יצטרך ברגעים קשים לדאוג לעצמו, או שכל
חבר בשעת צרה יידע שיש מאחוריו קיבוץ, יש כתובת ויש מענה ראוי והולם לצרכיו?
חשוב לי שבוועדות השונות ישוריין מקום לחבר ותיק, שייצג את האוכלוסייה המבוגרת. גם ל"זקני
העדה" יש עדיין אמירה וחשוב שתישמע.
אסיים כרגיל, בברכת בריאות. זה הכי חשוב, תשמרו עליה.
חסר רכיב