קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

דבר סובייקטיבי - דברים לסעודה חגיגית אצל דודו | ניבי מרקם 8.3.03

     אוהב אני לקרוא את ספריו של מאיר שלו.

אפשר ליהנות מהומור, מאהבת ארץ ישראל הישנה על אנשיה ונופיה. בקיאותו בשפה העברית כה רבה עד כי ניכר הדבר בסיפוריו. הייתי אומר, התעללות בשפה: מתיחה, לחיצה, קריעה, דישה וכתישה שלה. יש לי חברים שמתאוננים על הַחְבּרַה במילים שמקשה עליהם לאהוב את סיפוריו.

לאחרונה הוא פרסם על עמוד שלם בידיעות אחרונות מאמר בשם: "עברית שפה שנואה". מאמר זה נכתב בעקבות פרסום סקר בעיתונות כי העברית היא המקצוע השנוא ביותר על תלמידי ישראל וההתעמלות הוא המקצוע הפופולארי ביותר וזה ביטא את העיסוק המוגזם בפרטי הדקדוק במקום לעסוק ביפי השפה ובעושרה.


בשנים האחרונות לימדתי ילדים מכיתה א' עד ו' את נושא הטבע והסביבה, כיוונתי אל לימוד חווייתי, אל טיולים מגרי סקרנות, סיפורים שסופרו במקומות מסתור שונים. הילדים עוררו בעצמם שאלות: של מי העקבות האלה, מה אלה השרצים הקטנים תחת האבן ומה פורח שם? ומדוע העץ הזה נשיר ללא עלים? ועוד אלף שאלות ותשובות קצרות, כולל הפנייה לספרייה במידה ולא בטחתי בתשובותי.

הילדים הפגינו סקרנות וחקרנות, חפרנו מחילות של חולדים, בדקנו קצב התפרקות של צפיעי בקר ואלו שרצים נהנים שם בחמימות, גילינו קינים של סנונית הרפתות, דרור הבית ועקבנו אחר נדידת דורסים.

לא ספרנו אבקנים, עלי כותרת ועלי גביע ולא למדנו להשתמש במגדיר צמחים, אך למדנו להביט, לאהוב, לחקור. היום ורד הקציר שווה חוטמית זיפנית, ריג'לה שווה    רגילת הגינה, מטה אהרון - לופית מצויה, נר דוויד - בוצין, ברך הגמל - תגית מצויה וכו'.


כשבונים בית ניסינו להבין את התהליך של בניית תשתיות: דרכים, חשמל, מים, ניקוז, בחנו איך פועל ברז, ידית של דלת, מפסק חשמל. שאלנו את עצמנו על כיווני רוחות השמיים וכו'.

בשיחה עם מורה ותיקה בבית הספר בשעת סעודת צהריים הלינה בפניי איך הם שונאים את שיעורי המדע, כבר לא קוראים לזה טבע, זה נקרא מדעים. איני מבטל את המדע אבל כל דבר בעתו. תעביר להם טבע ותלמד מדע אבל קצת לחלוחית, יש מספיק יובש בלימוד המשנן של חשבון ודקדוק. מדע יבש פירושו פספוסַ וברור שישנאו את השיעורים האלה.


פגשתי פעם את ד"ר דני סימון, חובב טבע ובחור נחמד, שהסביר לי על חשיבות לימוד המדעים. הוא הוציא מחקרים וספר הוראות ולגלג על מורה מהרצליה שהביאה לפניו קלסר מלא מחקרים ותזזים אחרים של ילדים. הוא אמר שהטבע צריך להילמד כמדעים בארבע דרכים: סיור, כיתה, ספרייה ומעבדה. יש ללמד לא יותר מארבעה נושאי לימוד בשנה ולחקור לעומק.

עניתי לו: ומה עם סקרנות וחקרנות טבעית, כלום אפשר לחסום שור בדישו ולמנוע מילדים את סקרנותם הטבעית המתפרצת בשעת טיול. אני לא אפעל בדרכך, איני יכול.

עכשיו מה זה קשור לארכיאולוגיה?


יש לי הרגשה שזה קשור. בסופו של דבר ההגדרה של מחקר החומר שהשתמשו בו בעבר זה העניין. נוספו למחקר הארכיאולוגי סעיפים שמעשירים ומבססים אך העיקר בו עבודת שדה, הבנה ופרסום. אין שום חשש ולא צריך להיות מעורר פלוגתא, גם אם יצרים מובילים את הדיון לפסים לא ענייניים. סקר ארכיאולוגי הוא כלי מחקר שבלעדיו נבצר מבינתי איך אחרים שלא חוו, ראו, חשו, יכולים להביע דעה עניינית. חפירות זה יופי ואי אפשר בלי זה. ספרים ומחקרים של אחרים טוב, אך דומני שלסקר תפקיד מרכזי בהבנת החומר בזמן הקדום. נדמה לי שבאוניברסיטאות ישנה הדגשת יתר של חפירה אל מול הסקר.


חייבים לאהוב את זה ולראות בסקר כעין חפירה רוחבית. להשתמש במיחשוב ובסקרים בוטניים, זואולוגים, גיאולוגים ובמיוחד אקולוגיים ואחרים ולאט מתבהרים האופקים.

כיוון שמעטים העוסקים בסקר ועוד כשלנו, מעטים מבינים גם את טיבו וחשיבותו למחקר לבד מביטויי אהדה ריקים בחשיבותם בצדקת דרכו של הסקר.

והמתנגדים סופם "יאכלו את הכובע", זה ייקח זמן הבשלה והבנה ודור אחר יבוא שיקבל זאת, אבל עד אז כדאי להמשיך לחקור בהנאה וליהנות מכל רגע במרחבים. להוציא ערמונים מהאש ללא חשש בביטחון מלא בצדקת הדרך הזאת.


בוודאי לא אנחנו נהנה בימינו מכל פירות העמל, אז שיהיה, כי ככל שעוברות השנים מואץ הפיתוח ונמחק העבר, כן יעלה הערך של עבודת הסקר שאין בילתה.

 

                                                                                      ניבי מרקם

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב