הכשרת עין שמר
מספר החברים : 19 בנים, 17 בנות סה"כ: 36 - שישיה מהם נפלו בתש"ח.
הרכב ומוצא החברים : חברת נוער, ברובם נערים ונערות ארצישראלים, ילידי הארץ שהתחנכו בקיבוץ עין-השופט. וכן נערים שהגיעו מלבנון בכוחות עצמם ונקלטו בקיבוץ.
משך ההכשרה בעין שמר : מאוקטובר 1943 עד אוקטובר 1946.
משך ההכשרה בעין שמר : מאוקטובר 1943 עד אוקטובר 1946.
שייכות תנועתית : "השומר הצעיר", הקיבוץ הארצי.
תאריך גיוס לפלמ"ח : אוקטובר 1946 במסגרת הכשרה מגויסת בקיבוץ עין-שמר.
תאריך שחרור מהפלמ"ח ומצה"ל : רוב החברים השתחררו באוקטובר 1948 והקימו את קיבוץ הראל.
השתייכות לכוחות המגן: 1. מחלקה בפלוגה ז' בגדוד הרביעי בקיבוץ עין-שמר.
הכשרה מגויסת הייתה קבוצה שבאה לרוב מתוך תנועת נוער, בית ספר חקלאי או חברת נוער, והתגייסה בשלמותה כמחלקת פלמ"ח, לתקופת הכשרה מקצועית, חברתית ונפשית לקראת יציאתה למשימתה ההתיישבותית. גרעינים שכאלה התגייסו לפלמ"ח כבר מתחילתו, במאי 1941 (על אף שהפלמ"ח הכיר באופן רשמי בהכשרות המגויסות רק שלוש שנים מאוחר יותר) ועד סופו, בנובמבר 1948.
גרעיני תנועות הנוער היו פטורים משירות פעיל בצבא הבריטי או בפלמ"ח מכיוון שמשימתם לא הייתה ביטחונית אלא התיישבותית- הם יצאו ל"הכשרה" במשקים לקראת יציאתם ל"הגשמה" (הקמת יישוב חדש או השלמת יישוב צעיר). אולם גרעיני תנועת הנוער התקשו להשלים עם היותם לא מגויסים בימי מלחמת העולם השנייה (על אף הכרתם בפן הצבאי והביטחוני של משימת ההתיישבות) והם חיפשו דרך למזג את תפקידן וייעודן ההתיישבותי עם השירות הצבאי. אופיו ומבנהו של הפלמ"ח איפשר לשלב בין השניים וכך גרעיני תנועות הנוער התגייסו לפלמ"ח לתקופת הכשרה שכללה, מלבד הכנה מקצועית, חברתית ונפשית, גם משימות ותפקידים צבאיים.
טרם הגיוס לפלמ"ח ניטש ויכוח חריף בין חברי הגרעין לבין הנהגת הקיבוץ הארצי - "השומר הצעיר", שדרשה מהם להצטרף ולהשלים את קיבוץ רבדים שבגוש עציון, שלא במסגרת הפלמ"ח. חברי הגרעין עמדו על דעתם להתגייס לפלמ"ח והנהגת התנועה נעתרה להם. במסגרת הצבאית בפלמ"ח נשלחו אנשי ההכשרה לקורסים שונים כמו: קורס קצינים, מכי"ם, חובשים, קשרים ועוד והשתתפו במאבק נגד הבריטים והערבים.
בשנת 1947 לאחר הכרזת האו"ם על הקמת המדינה ולאור המתיחות ששררה בגבולות, נשלחה המחלקה לצפון-הארץ ובסיסה היה בקיבוץ חולתא. שם עסקה המחלקה בפעילויות שונות כמו: מארבים וסיורים בשטח סוריה.
בעין שמר הכשרת הפלמ"ח שהתקיימה מאוקטובר 1943 עד אוקטובר 1946. לאחר סיום פרק ההכשרה התגייסו החברים לשורות הפלמ"ח, שישה (ולא חמישה כפי שצויין באתר הפלמ"ח) מהם נפלו בקרבות מלחמת העצמאות בין ינואר למאי 1948.לאחר השחרור מצה"ל התאחדו חברי ההכשרה חזרו לבסיס לקיבוץ עין-שמר.
עד לפרוץ קרבות מלחמת העצמאות התפזרו חברי ההכשרה לביצוע משימות שונות ברחבי הארץ: לנגב- לשמירה על קוי המים, לליווי שיירות לירושלים ועוד. במלחמת העצמאות השתתפו חברי ההכשרה במסגרת הגדוד ה-4 בקרבות בדרך לירושלים ובירושלים.
הם היו הגדוד הרביעי "הפורצים", אחד מגדודי חטיבת "הראל" במלחמת העצמאות.
בנות ההכשרה נטלו חלק פעיל בקרבות כחובשות קרביות וכן כקשריות.
חברי ההכשרה נטלו חלק בקרבות הבאים:
הגנת קו המים בנגב. הקרב על כפר דרום. ליווי שיירות לירושלים. נבי סמואל. הרדאר. מנזר סן-סימון. שייך-גראח. בית נשאשיבי בבית מחסיר. הפריצה לעיר העתיקה ועוד.
בשוך הקרבות השתחררו רוב חברי ההכשרה ויחד עם הכשרת "דליה"- שער העמקים וחברים מגרעין "אילון" צפון תל-אביב עלו להתישבות והקימו את - קיבוץ הראל על שם החטיבה.
מופיעים בתמונה: עומדים מימין: השני: בוכקה, פנינה דגן (מזכירה), אריק עוז, גילה שוהם, דדו, יוסף הטרק. יושבים מימין: חיים דים, משה וחצי,.שלמה ארז (חבובה), סשקה, מתתיהו (החובש)
הנופלים במלחמת העצמאות:
- צייכנר נתן - נפל בדרך מכפר אוריה לרחובות.
- חקלאי דוד, מ"כ - נפל בשיירת חולדה.
- חרש משה - נפל ברדאר שבהרי ירושלים.
- והב אליאש - נפל בכפר דרום.
- קוסטקובסקי אורי, מ"כ - נפל בקרב בית מחסיר שבהרי ירושלים.
- ישראל בן שלמה שטרק, תפקיד: מפקד נכבד - מקום נפילה: שילטא (חירבת כוריכור)
הכשרת עין שמר | מנו אלון
הכשרת עין שמר הגיעה אלינו בשנת 1946. משנת 1944 במשך כשנתיים התחנכו חבריה במסגרת של חברת נוער בעין השופט. הנושא של הכשרות מגויסות בפלמ''ח החל לפעול רק בשנת 1943. משנת 1941 עת הוקם הפלמ''ח הוא היה בנוי על מתנדבים מכל הארץ ומכסות מקיבוצים.
קיבוצנו נתבע לתת 5 חברים ביניהם היתה גם חברה אחת. הגיוס היה למשך שנתיים. בשנת 1943 השתחררו רוב המגויסים והיה משבר בגיוס כח אדם נוסף. אז עלה הנושא של גיוס של בוגרי תנועות הנוער.
עקב חוסר בכספים להחזקת ההכשרות סוכם על מסגרת של חצי שבוע עבודה וחצי שבוע אימונים. רוב ההכשרות של הקיבוץ הארצי היו חברות נוער שבאו לקיבוצים מהערים והמטרה היתה שלאחר כשנתיים של לימודים ועבודה הן תשמשנה כגרעינים להקמת קיבוצים חדשים.
הכשרת עין שמר השתכנה באוהלים בחורשת האורנים שליד בתי הילדים. בשנת 1948 היינו ילדי גן עמליה בבית קרוב מאד לחורשה ולאוהלים של ההכשרה וזכורים לי כמה בחורים שהיינו פוגשים על המדרכה ליד הגן.
במיוחד זכור לי בחור ג'ינג'י שכונה במבולו הוא היה מאד לבבי אלינו ונהג לשוחח איתנו.
לאחר יציאתם של חברי המחלקה מהקיבוץ נודע לנו על מותו של במבולו.
לאחר שנים רבות למדתי לדעת ששמו היה דוד חקלאי והוא מופיע ברשימת הנופלים של שיירת חולדה בלוח גדול שמוצב באזור הקרב.
תמונה שחרותה בזכרוני היא של שרפה גדולה באוהלים של הפלמ''ח. לאחר שנים רבות סיפרה לי פנינה דגן ז''ל שבשרפה זו נשרף המשרד של המחלקה ובתוכו הארכיון שלהם. חברי ההכשרה שמרו קשרים ביניהם ומדי כמה שנים היו באים לעין שמר. באחד מערבי יום העצמאות הם נפגשו במסיבה עם חברי הקיבוץ וסיפרו על מה שעבר עליהם במלחמת העצמאות.
באחד מהמפגשים שלהם בירכתי אותם בשם קיבוץ עין שמר וסיפרתי להם שאני אז ילד בן ארבע עדיין זוכר אותם וחלק מהם אפילו בשמות. בסוף שנות ה 80 בזמן לימודי בסמינר אפעל כתבתי עבודת מחקר שנושאה היה השומר הצעיר והפלמ''ח ואף הרציתי על כך בכנס של המכון לבטחון על שם ישראל גלילי.
מנו אלון
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!